המכללה האקדמית ספיר 3.97

המכללה האקדמית ספיר היא מכללה אקדמית השוכנת בנגב הצפוני בסמוך לעיר שדרות, בתחום המועצה האזורית שער הנגב. במכללה מתקיימים לימודים לתואר אקדמי וכן קיים בית ספר להנדסאים, בית ספר לאמנות ומרכז לימודי הסמכה והכשרה. כנשיא המכללה משנת 2014 מכהן הפרופסור עמרי ידלין.במכללה לומדים כ-8,500 סטודנטים, ונמנים למעלה מ 15,000 בוגרים אקדמאים. נחשבת למכללה הציבורית הגדולה בישראל.היסטוריהתחילתה של המכללה בשנת 1963 כאשר עבר בית הספר למבוגרים מצריפים שנבנו על גבעה בסמוך לקיבוץ ניר-עם לבית הספר האזורי שער הנגב. באותן שנים החל המוסד לקשור קשרים עם המכון להשכלה גבוהה בנגב (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב). בשנות ה-70 התקיימו לימודים מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, רובם כלימודי חוץ וכן מספר קורסים בודדים כהקניית ניקוד לקראת תואר. בנוסף החלו חמש עשרה רשויות מקומיות לפעול להקמת מכללה אזורית – מכללת הנגב ע"ש פנחס ספיר.בשנת 1975 סייע יו"ר הסוכנות היהודית אריה דולצ'ין ביצירת קשרים בינלאומיים ובגיוס כספים במטרה להקים קריית חינוך. לראשונה התקבלו תרומות מגופים יהודים מניו יורק ופריז. בתחילת שנות ה-80 הוקמו במכללה המכינות (שהפכו למרכז הקדם אקדמי) בנוסף הוקם המרכז לתקשורת (שהפך לבית הספר לתקשורת) והוקם המרכז הטכנולוגי (שהפך לבית הספר להנדסאים ולטכנולוגיה). בנוסף החלה לפעול התוכנית לשדרוג השכלתם של חיילים משכבות סוציו-אקונומיות מוחלשות. בשנות השמונים החלו ללמד במכללת הנגב ע"ש ספיר תוכנית מלאות לתואר אקדמי של אונ' בן-גוריון.בתחילת שנות ה-90 חוותה מדינת ישראל גל עלייה גדול מברית המועצות. באותה תקופה יזם שר החינוך אמנון רובינשטיין את פיתוחן של מכללות אקדמיות עצמאיות ופעל להסמכתן כמוסדות המעניקים תארים אקדמיים לבוגריהם. תוכנית האקדמיזציה הביאה בשנת 1995 להקמת המכללה האקדמית ספיר והיפרדותה ממכלת הנגב הוותיקה. בשנת 1998 הופכת המכללה האקדמית ספיר לישות עצמאית בה למדו שלוש תוכניות אקדמיות: המחלקה לתקשורת יצירה וביקורת, המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית ומחלקת ניהול ובקרה תעשייתית. במקביל המשיכה ספיר ללמד תוכניות לימודים לתואר של אוניברסיטת בן-גוריון. בתחילת שנות האלפיים פותחו בספיר מחלקות אקדמיות נוספות והחל תהליך עצמאות אקדמית עת נפרדה באופן סופי מאחריות אקדמית של אונ. ב"ג.