כבר 11 שנים שאני מתרגמת, עורכת, קוראת כתבי יד להוצאות ספרים (חלומו של כל ביבליופיל), מידי פעם אפילו מאיירת, וטרם נמאס. כל ספר שמגיע לידי לתרגום או עריכה הוא עולם ומלואו של למידה והנאה. להיות מתרגמת זה לדעת שלעולם לא אהיה מיליונרית, לעולם לא אצליח לקנות בית באגם קומו ולהיות שכנתו של ג'ורג' קלוני ושכנראה לעולם לא אשאג בטלפון: תמכור! תקנה! לא, תמכור! אבל מה, כל בוקר אני קמה בכזה כיף לעבודה. לפעמים לא נעים לי מעצמי....