שבט ני"ר 2.74

שבט ני"ר הוקם ב- 1965, וקיבל את שמו הנוכחי רק בסוף שנת 1967. ני"ר – על שמם של שלושה מתושבי הכפר שנפלו במלחמת ששת הימים – נחום רומן, יורם פורטנוי, רוני ביצ'ר.
בקרב מקימי שבט הצופים בכפר שמריהו בלטו במיוחד בנץ פרידן, שהיה ראש השבט בשנותיו הראשונות, חנה הורן, שהייתה הרוח החיה בארגון ההדרכה, עמנואל מאור, חנן אבימאיר, עזרא ברגר ואחרים.
בנה של הדסה תאומים, משה, שהשתחרר מצה"ל בעת ההיא, קיבל עליו את ריכוז השבט החדש.
משכנו הראשון של השבט היה במבנה ששימש לפני כן את הנוער העובד ולימים היה לסניף דואר מקומי. בתוך זמן קצר העמיד משה תאומים כחמישה-עשר מדריכים צעירים, שהיו "לב השבט".
עמם נמנו מיקי אדיב, דני אפלבאום, עמי שוחט, עמירם אליאסף, וכעבור זמן – אהוד קלאוזנר, גבי כגנוביץ, דובי מגן ואחרים מבני גילם.
עד מהרה נעשה המבנה צר מלהכיל את הבאים, ואז החלה "הפלישה הגדולה" אל הספרייה שמול גן הילדים, אל בית לוין ואל מקומות אחרים.
ב-1965 היו עשרים וחמישה חניכים ובתוך שנתיים כבר הגיע מספרם לכמאתיים – מספר הגדול ממספרם של בני הנוער תושבי הכפר בגילים אלו.
הסיבה: שבט הצופים בכפר שמריהו היה לאבן שואבת לילדים מן הסביבה, ורק בשל מגבלת המקום הושבו ריקם רבים מן המבקשים להצטרף לשורותיו. כמעט כל ילדי הכפר בני 10-17 היו בצופים.
הפעילות בצופים הייתה רבה ומגוונת: לפחות שתי פעולות בשבוע, מחנאות, טיולים ובחגים – מסיבות ענקיות.
את כל הפעילות ארגן סגל הדרכה מקומי, ודור חדש של מדריכים נכנס לתמונה: גדעון סהר, עירית לוינגר, רעיה כהן, שאול מילר, מיקי הוכשטטר, ארדון פרנק, אורי זיידמן, אריק ברנשטיין, מייקל ריזנפלד ואחרים.
מלחמת ששת הימים מצאה בכפר שבט מאורגן ויעיל. כוחות ההדרכה המקומיים, ברשותו של מיקי אדיב, שעדיין היה תלמיד תיכון – הוכיחו את יכולתם בסיוע למשקים שבעליהם נקראו לצה"ל, בניקוי הכפר ובפעולות ציבוריות רבות שנתבקשו עקב המצב. לאחר המלחמה אימץ לעצמו שבט הצופים בכפר שמריהו את השם "ני”ר", המורכב מראשי התיבות של שלושה בני הכפר שנפלו במלחמת ששת הימים: נחום רומן, יורם פורטנוי ורוני ביצ'ר.
השבט קיבל בניין משלו, שתוכנן בידי האדריכל יוסף ארד, והוקם בכספי מגבית מקומית. ב-1970 נפרד השבט ממשה תאומים שיצא בשליחות תנועת הצופים לעבוד בארצות-הברית עם התנועה-האחות "יהודה הצעיר", ומיקי אדיב קיבל לידיו את ניהול השבט, שהמשיך בפעילותו הברוכה ועשה חיל.
וכך סיפרה לאה גרינברג, לשעבר ראש השבט, על המשך הפעילות של שבט הצופים המשותף לכפר שמריהו ולרשפון:
באמצע שנות השמונים דעכה הפעילות עד שנפסקה. המאמצים לחדשה הביאו קשר עם ה"איחוד החקלאי", שמרכז תנועת הנוער שלו היה שאול אדם ואופי הפעילות בתנועה זו היה דומה לזה של תנועת הצופים – שתי פגישות בשבוע, טיולים ומחנות במסגרת ארצית. לאחר כארבע שנים פנו אנשי כפר שמריהו להנהגת תנועת הצופים בבקשה לחדש את הפעילות בכפר. הבקשה נענתה בחיוב.
לאה גרינברג עמדה בראש שבט הצופים "ניר" משנת 1988 ועד 2000. מספר החניכים בשבט השתנה במשך השנים ובשיאו עמד על כמאה ושלושים. בהוצאות השוטפות של השבט השתתפו המועצה המקומית כפר שמריהו ומושב רשפון. החניכים משלמים מס שנתי המכסה את התשלומים להנהגת הצופים, לביטוח ועוד.
באוגוסט 2000 מונה נחשון רשף לראש השבט ונמרוד ברקוביץ' היה למרכז השבט. כדי לשפר את מצב השבט ולרענן אותו הקציבו מועצת כפר שמריהו ומזכירות רשפון תקציב להפעלה שוטפת, וכך הועמדו לרשות השבט עוד מבנים טרומיים. המחסן שופץ והותקנה ספריית הדרכה לשימוש המדריכים הצעירים.
בתחילת המאה העשרים ואחת היו בשבט "ני”ר" כמאה וחמישים ילדים ובני נוער מכיתה ד' ועד י"ב. שכבות הגיל השונות מקיימים מפגשים קבועים בכל שבוע. תלמידי כיתות י'-י"ב הם המדריכים של השכבה הצעירה, והם עמוד התווך של השבט, לאחר שהם עוברים במשך השנה קורס הדרכה. פעילות ההדרכה מסוכמת בקורס הדרכה מרוכז המתקיים בחוות הצופים ברמת יוחנן, ובסיומו מקבלים החניכים תעודת הסכמה כמדריכים. משרד החינוך מכיר בתעודות אלה.
הנושאים המועברים בפעולות עוסקים בחברות ורעות, אהבת הארץ, צופיות מעשית, אני והעולם, חגי וימי זיכרון – הכל לפי רמות גיל. כמובן שיש את הפעילות המסורתית הכי גדולה - מחנה הקיץ בחופש הגדול.
לשבט פעילויות משותפות עם הקהילה, בייחוד בחגי ישראל ובטקס יזכור השנתי לחללי צה"ל. שבט "ניר", הפועל במסגרת הנהגת צופי שרון דרום, שהיא חלק מהסתדרות הצופים העבריים בישראל, מעמיד לרשותם של בני הכפר מסגרת חברתית יציבה, מועילה וחיובית, המשמשת פרוזדור בדרך לחיי קהילה בוגרים.