מדברים הורות מיוחדת 2.38

שמי לירז רב טל. לפני קצת יותר משבע שנים נולד בני האמצעי. כמעט מיד ידענו להבחין שמשהו לא בסדר, הילד היה רפוי מאוד, התקשה לאכול ובכל שלבי ההתפתחות שלו ניכר איחור רב.
האבחנה - היפוטוניה - לא איחרה לבוא, אך חוץ מההסבר הכללי וההפניה (כלאחר יד) לטיפולי פיזיותרפיה, לא ידענו לקראת מה אנחנו הולכים. שאלות רבות כמו - כמה זמן זה ייקח, האם זה משהו שעובר, איך מתנהלים עם שגרת הטיפולים הלוחצת, איזו מסגרת חינוכית מתאימה (ועוד מיליון בערך...) נותרו ללא מענה.
אז - חשנו מבולבלים ובעיקר לא יודעים, כיום כהורים לילד שלישי, בן ארבע,שגם אובחן היפוטוני - יש בראש סדר, יש מידע שקראנו ואספנו לאורך השנים, ויש בעיקר את הניסיון ואת הידע הפנימי של - מה עובד לנו.
אני מבקשת לשתף כאן הורים לילדים היפוטונים, שמוצאים את עצמם מבולבלים וטובעים בים החומר הרפואי שמצוי, אך לא תמיד מבינים כיצד לתרגם אותו ליומיום, כיצד לקדם את הילדים (פרט לטיפולים הרגילים), כיצד להתמודד עם הערות הסביבה, מסגרות שאינן יכולות להכיל את הילדים ואותם, חוסר ההבנה ועוד.
מבקשת שנחלוק כאן חוויות אישיות, טיפים שעוזרים לנו להתמודד - מתוך רצון שיחד ניצור רשת תמיכה הורית, חיבוק חם ואוזן קשבת.
המידע שאכתוב כאן כולו מתוך החוויה האישית וההתנסות שלי כאמא, לכן אינו מהווה ייעוץ רפואי או מקצועי בשום צורה ודרך.
נרגשת וממתינה לכם!