רויטל אלדר 2.31

חרדה היא הפרעה אשר יכולה להשפיע על רמות שונות של תפקוד של אדם הסובל ממנה. החל מקושי בתפקוד חברתי, דרך הימנעות ממקומות ופעילויות, וכלה בתחושות פנימיות (גופניות ונפשיות) הגורמות למצוקה קשה.
בדרך כלל מתייחסים להפרעות חרדה בקרב מבוגרים. אצל ילדים קוראים לתופעות דומות "פחד". אך במקרים מסויימים, גם פחדים נורמאליים של ילדים הופכים להיות קיצוניים יותר, פוגעים ב"אני עצמי" של הילד ואף בתפקודו. במקרים אלה, ניתן לאבחן הפרעת חרדה גם אצל ילדים.
ילדים מפחדים מהרבה דברים שמבוגרים למדו שלא צריך לפחד מהם- מרעשים חריגים, רעמים, חושך, להשאר לבד ועוד. בנוסף, ילדים עשויים לפתח חרדה לאחר חשיפה לאלמנטים במציאות שהם עוד לא מסוגלים להתמודד איתם- מלחמה, מוות של אדם מוכר, תאונת דרכים וכד'.
כאמור, כל הפחדים האלה הם נורמאלים, והופכים להיות בעייתיים כאשר הם מעסיקים את הילד בעיסוק יתר, שהוא לא מסוגל לחשוב על דברים אחרים, שהוא מגביל את פעילויותיו בעקבות הפחד, וכאשר הוא לא מסוגל להתרכז במשימות תואמות גיל (כגון לימודים בבית הספר). חרדה אצל ילדים קשורה גם למקומם של ההורים וליכולת ההכלה שלהם, יכולתם להסביר לילדיהם את המציאות ולהוות גורמי תמיכה על מנת להפחית את רמת החרדה.
סימפטומים של חרדה אצל ילדים
סימפטומים של חרדה אצל ילדים דומים לסימפטומים של חרדה אצל מבוגרים, אך בדרך כלל הילדים יודעים לתת תוכן לחרדה שלהם (הם לא מפחדים ממשהו ערטילאי, אלא יודעים להגיד בדיוק ממה הם מפחדים. יחד עם זאת, התוכן עשוי להשתנות לעיתים תכופות). הסימן העיקרי הוא תחושה סובייקטיבית של פחד, המלווה במחשבות חוזרות וטורדניות על גורם הפחד. בנוסף, קיימת התנהגות הימנעותית שמטרתה לצמצם ככל האפשר את המגע עם הגורם המפחיד.
אצל ילדים, יכולה להתבטא החרדה במספר דרכים בולטות יותר בהשוואה למבוגרים:
בכי מרובה: ילדים הסובלים מחרדה נוטים יותר לבכי, כאילו הם נמצאים כל הזמן על הסף וכל גירוי קטן יכול לעורר תגובה רגשית קיצונית.
קשיי שינה: בלילה, לבד, החרדה בדרך כלל מתגברת. הילדים עשויים לסבול מקושי בשינה, להגיע תכופות למיטת ההורים, לסרב לישון לבד בחדר, לסרב לישון בחושך ועוד.
תחושת חוסר אונים ונסיגה לתלות: הילדים עשויים לסגת בהתפתחות שכבר הושגה בתחום העצמאות, להיצמד עוד יותר אל ההורים, לסרב להיות לבד, לסרב להיפרד, קשיים בהליכה לגן או לבית הספר וכד'. הנסיגה יכולה להתבטא גם בסימנים כמו הרטבת לילה ופחד משהייה לבד במשך היום.
קשיי ריכוז: החרדה מעסיקה את הילדים כל הזמן, ולכן קיים קושי בריכוז במשימות יומיומיות ובית-ספריות אחרות.
סימנים פיזיולוגיים: פעמים רבות חרדה אצל ילדים מתבטאת באופן סומאטי בתחושות של כאבי ראש, כאבי בטן, בחילות והקאות. הסימנים הגופניים נפוצים בעיקר אצל ילדים שמתקשים לבטא את חרדותיהם באופן מילולי.
סימנים רגשיים: הילד עשוי לבטא את חרדותיו בהתקפי זעם ואפילו בהתקפי אלימות, דיכאון ובעיות התנהגות.
חרדות נובעות פעמים רבות מהנחות יסוד שגויות ומוטות, והמטרה בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי היא בנייה מחדש של הנחות היסוד וסכמות המחשבה. כך, חלק משמעותי בטיפול הוא תרגול של החשיפה לגורמים המאיימים מהם הילד רגיל להימנע, חלק מהטיפול אינו מתבצע בקליניקה אלא במקומות הרלונטיים. כמו כן, הטיפול כולל "משימות בית" הכוללות תרגול עצמי של חשיפה לגורמי החרדה, ובאופן הדרגתי הילד מוכיח לעצמו שלא קורה שום דבר נוראי גם כאשר הוא נחשף לדבר המפחיד ביותר עבורו. בהתאם, באופן הדרגתי המטופל יתחיל לחוש הקלה עד כדי היעלמות משמעותית של הסימפטומים החרדתיים.
בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי משמשים המטפל והמטופל כצוות העובד יחד לפתרון המצוקה. המטופל משותף בתכנית הטיפול, לוקח על עצמו משימות תיעוד עצמי וחשיפה, ומדווח למטפל על התקדמותו בטיפול. מוטיבציה ומעורבות המטופל והוריו מהווים תנאי להצלחת הטיפול.