מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית 3.08

מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית נפתח לקהל בשנת 1975, ובו מוצגות תערוכות מתחלפות של אמנות בת-זמננו ויצירות מהאוסף. המוזיאון ממוקם בלב הקריה החדשה של העיר המאגדת את בניין העירייה, בית המשפט, בית יד לבנים ומשתרעת בין הרחובות בן-גוריון והבנים. המוזיאון שוכן במבנה בטון חשוף שהוכרז כמבנה לשימור (בתכנון: רכטר-זרחי-פרי). החל מ-2014 עומדת בראשו ד"ר איה לוריא המשמשת כאוצרת ראשית ומנהלת המוזיאון.מדי שנה מוצגות במוזיאון הרצליה עשרות תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בשלושה מחזורים של תערוכות.היסטוריההמוזיאון בראשיתותושב הרצליה בשם אויגן דה וילה פנה לראש העיר ב-1962 בהצעה לתרום את אוסף האמנות שלו, בתנאי שיהווה בסיס להקמת מוזיאון עירוני, שהוא יהיה מנהלו. ההצעה אושרה בידי מועצת העיר והמוזיאון בניהולו של דה וילה נפתח בדירה ברחוב בר-אילן 15.הקמת המוזיאון בבית יד לבניםבאמצע שנות השישים החליטה עיריית הרצליה להקים בית יד לבנים בעיר. משה דה שליט, מנהל "חברת פיתוח הרצליה בע"מ", פנה לאדריכל ותושב העיר יעקב רכטר (לימים חתן פרס ישראל לאדריכלות), לתכנן תוכניות עבור הבניין המיועד. רכטר נענה להצעה והציע לדה שליט פרוגרמה תרבותית חילונית שתעניק לבניין אופי ציבורי, מעבר להיותו מצבת זיכרון. מכאן הוחלט לשלב ולאחד בין מוזיאון הרצליה לאתר הנצחה של "יד לבנים".התוכניות להקמת המבנה המשותף של "יד לבנים" ומוזיאון הרצליה החלו ב-1965 והסתיימו ב-1970, המתחם החל להיבנות בתחילת שנות השבעים ונפתח לקהל ב-1975. חדר ההנצחה תוכנן כמרכזו של המבנה ומוקם בכניסה אליו. זהו חדר התייחדות אינטימי, קירות הבטון חשופים, מקור אור עילי טבעי ושמות הנופלים כתובים על לוחות זכוכית הצמודים להם; גובהו 4.5 מ' – זהו החלל הגבוה במתחם. לצידו של חדר ההנצחה תיכנן רכטר אולם קטן לתערוכות ואירועים. כמו כן נבנה אמפיתיאטרון פתוח המונה 250 מקומות. אל הכניסה למתחם הוביל שביל ארוך מבטון ועליו תבליט מאת האמן תושב העיר שלמה אלירז. התבליט בנוי מצורות מופשטות ומציטטות, בהן ציטוטים מהתנ"ך ומ"מגש הכסף" של אלתרמן. לאחר המטמורפוזה שעבר המבנה בשנת 2000, נסגר ונחתם המעבר בין אזור "יד-לבנים" לשאר חללי התצוגה של המוזיאון ואילו למוזיאון עצמו הוקמה כניסה נפרדת, מעברו השני של הבניין.