דרך אפרתה - אפרת בנור L.Ac רפואה סינית - שיאצו 2.63

קצת עלי
בהמשך - אחרי – למד לנגן על גיטרה.. יש ממש את הרזומה למי שמעוניין.
וכאן - חוויה נעימה בהחלט! - ברשימת 20 המשפיעים ברפואה הסינית בארץ.


מגע מביא שלום
אחד הדברים המייחדים אותי הוא האמונה הגדולה שלי במגע. מבחינתי, מגע מביא שלום. שלום עם עצמנו, עם הסביבה הקרובה לנו, הרחוקה ובין כל העמים כולם.
מגע הוא צורך כל כך בסיסי, שהשיאצו מספק באופן האולטימטיבי! מוזמנים בחום לקרוא את המאמר "הגיגי מגע".
מאז שאני זוכרת את עצמי, אני נוגעת. אין טיפול, אף לא טיפול דיקור "נטו", שאני לא מצרפת לחיצות, אחיזה או הנחת יד. התוצאות מדברות בעד עצמן. הסינרגיה של המחטים עם המגע היא מופלאה.

בזכות ר' או אחד על אחד
הקליניקה שלי היא למעשה חדר אחד. בשעה אחת יש מטופל אחד. תשומת הלב המלאה מופנית אליו. אליו בלבד. נחרת בזכרוני מקרה מתחילת דרכי ברפואה הסינית, בו הייתי אסיסטנטית במרפאה. היינו צוות של שלושה מטפלים ועבדנו בחמישה חדרים. באחת הפעמים שנכנסתי לחדרה של ר', מצאתי אותה בוכה. לשאלתי "מה קרה?" היא ענתה שקראה לנו ולא שמענו אותה. שאחת המחטים מאוד הכאיבה לה. נראה לי שכבר אז החלטתי שאצלי, זה יהיה אחרת. אצלי זה יהיה אחד על אחד!

איך זה עובד
לאחר ההכרות, התשאול, ההתבוננות בלשון ואבחנת הבטן, אני מתאימה את הטיפול למטופל. לכל מטופל יש את "החליפה" הייחודית לו. יש מטופלים שבמפגש איתם אני משלבת לצד השיאצו עם או בלי הדיקור, עבודה עם קלפים, ויש שהשילוב הוא עם דמיון מודרך ושיחה. יש טיפולים שהם שיאצו נטו.
כששלב המגע מגיע, אני מתחילה במגע רך, במתיחות ובטלטול עדין. דרך נוחה ונעימה להכיר את הגוף של המטופל, להכין אותו לעבודה ספציפית על מרידיאן או על איזור מסויים בגוף. אם יש צורך, או אם ל"חליפה" מתאים לשלב מחטים, זה הזמן לצרף אותן. הגוף התרכך ומוכן לקבל בפתיחות את המחטים.
כאשר המחטים בפנים, אני עוברת ללחיצות /הנחת ידיים באיזורים בהם אין מחטים. לעתים איזור זה הוא הבטן, הגב, הראש, הפנים, הצוואר, כפות הרגליים – הכל בהתאם לאבחנה ולאיזור הפנוי ממחטים.
בדרך כלל, כחלק אינטגרלי מהטיפול, מקבל המטופל שעורי בית: טיפול בטן עצמי ( שהמטופל לומד לבצע לעצמו ), מתיחת מרידיאנים, הנחיות לתזונה, שינה מוקדמת בין פעמיים לשלוש פעמים בשבוע ועבודה עם דמיון מודרך.


למד לנגן על גיטרה
קורה לי לא פעם לומר זאת למטופלים. אם לא גיטרה, אז עבודה בחימר, שירה או כל דבר שמרחיב את הלב. אחת התלונות העיקריות בהן אני נתקלת היא חוסר שביעות רצון כללית מהחיים, מהעבודה, מהזוגיות, מההורות. אין חשק לכלום, אין התלהבות. הכל כבוי. ולא, זה לא דיכאון.
כשאני שואלת מתי היתה התלהבות? התשובות מגוונות והן מלוות בזיק של אור בעיניים: בתקופה שרקדתי, כשניגנתי, כשפיסלתי…
לשאלתי "מדוע אינך עושה זאת גם היום"?
מגיעה התשובה השכיחה: "אין לי זמן לזה וגם אין לי כסף".
זו בדיוק הנקודה בה אני אומרת: "אם כך, אל תבוא לטיפולים – במקום זה, למד לנגן על גיטרה. יעלה לך פחות, תאבד פחות זמן, תחזור לחייך ותהיה מאושר!
מוזמנים ליצור קשר :)

חשוב:
לא פעם קורה שסדנאות מוזזות או טיפולים משנים מועדם -
אם בשל החיים הנכנסים באמצע ואם על רקע של ליווי לידה – גם פה, החיים נכנסים בברכה.
בכל מקרה, תמיד נמצא מועד חלופי.

רזומה
שמי אפרת בֶּנוֹר – אמא לתּאַם ולמעיין, ילידת 1964.
את דרכי בעולם השיאצו התחלתי בבית ספר תמורות ב1988.
במקביל, הייתי סטודנטית לתואר ראשון בתולדות האומנות ולימודים כלליים בשנים 1989-1992 .
בעידודו של דר' ניר עמיר, המשכתי בלימודי רפואה סינית במדיסין ( אז, "בית הספר לשיאצו וריפוי סיני" ) וסיימתי בשנת 1995.
מנהלת את דף "מטפלים מתנדבים" פה בפייסבוק.

קליניקה -
החל מ- 1991 התחלתי לטפל בקליניקה פרטית בשיאצו וב 1995 הוספתי את הדיקור. בין השנים 1993-1996 טיפלתי בשיר"ם ( שרותי רפואה משולבת ) שב"אסף הרופא". משנת 1993 ועד היום אני מלמדת בבי"ס תמורות . יחד עם ענת אסיה, לימדתי שיאצו בוינגייט בין 1996 ל2003. במגמת ה"רפואה הסינית" ב"מכללה למנהל", לימדתי דיקור בין 1997 ל 2004. במכללה ההוליסטית בכרכור ריכזתי את המסלול התלת שנתי בשיאצו בין 2002 ל2009.

השתלמתי בארץ עם קיקו מצומוטו, דייויד אוילר, ג'יובאני מצ'יוצ'ה, ג'וליאן סקוט, אליזבט רושה דה לה וואלה .
בשנת 2000 יצא לאור הספר "שיאצו" שכתבתי עבור הוצאת פרולוג.

סדנאות, קורסים קצרים וימי עיון
מקיימת באהבה ובשמחה סדנאות לקהל הרחב ולקהל מקצועי.
יש סדנאות לנשים בלבד, לקהל מעורב, להורים וילדים.
ישנם קורסים קצרים חווייתיים וישנם לימודי תעודה.
ימי העיון מגוונים ישנם כאלה המיועדים לתלמידים / מטפלים מתחום הרפואה המשלימה, וישנם ימים חווייתיים לארגונים.

מעורבות בקהילה
בשנת 1992 פניתי לעיריית תל אביב במטרה לקיים מפגשי מגע לנשים מוכות. בעירייה קידמו את הרעיון בברכה. רכשו מזרונים, אירגנו מועדון ועודדו נשים להגיע. והן הגיעו! בכל מפגש הן למדו לקבל יותר מגע, נזכרו שמגע יכול להיות רך ומלטף. עם התקדמות המפגשים נבנה אמון שאִפשר לנשים להיות רפויות ולהשתחרר ממתח. הנשים ספרו שהמפגשים סייעו להן ביומיום ושיפרו את הקשר שלהן עם הילדים. היו אלה מפגשים מופלאים. למדתי המון. זו הזדמנות טובה להודות לכל אחת מהן!
בשנת 1994, יזמתי את פרוייקט "שיאצו לילדים בסיכון" בשיתוף עיריית ת"א-יפו ובית ספר "תמורות". במסגרת הפרוייקט, טיפלו תלמידים משנה ב' ומשנה ג' בילדי "בית חם" שבפלורנטין אחת לשבוע. תגובות המדריכים לגבי השיפור בהתנהגות של הילדים, ותגובות ההורים עצמם, חיזקו את רוח ההתנדבות וחיממו את הלב.
ב2003 וב2006 יזמתי פרוייקטים דומים בפרדס חנה. אחד עם "בית טף" ואחר עם "חקלאי סדנאות". בשניהם השתתפו תלמידים מהמכללה בכרכור. התלמידיםהעניקו לילדים טיפול אחת לשבוע באופן קבוע. אתם יכולים לתאר לעצמכם שהתגובות היו דומות.
ב2007, יצרתי קשר עם ביה"ח "שהם" אשר בפרדס חנה. הפעם, טיפלנו בגיל השלישי. התלמידים היו מגיעים ומטפלים בחולים על המיטות שבמחלקה.
מאז, פועלת בהתנדבות סביב החגים עם אוכלוסיות מגוונות: נשים מוכות, אוכלוסיה עם פיגור שכלי, ניצולי שואה וחיילים ( בתקופות סוערות ). מוזמנים להצטרף לקבוצת "מטפלים מתנדבים" ולהתעדכן בפעילויות.
גם כאן, אני רוצה להודות לכל המטפלים שמטפלים ומשקיעים זמן ומשאבי נפש – להודות על ההֵרתְמות, הנכונות ואהבת האדם. תודה לכם!

בקליניקה, אני משלבת את המגע בכל טיפול, עובדת עם דמיון מודרך וקלפים.
אלופה ב"לדבר סינית בעברית".
חזרה לדף הבית
למען הShen:
אחרי 4 שנים של משחק, שירה וריקוד ב"תאטרון הידית", עברתי לשיר עם ה"שאקטי גרוב" - להקת גוספל מקסימה.
מנחה בפסטיבל שאקטי.
חברה ב"נשות החזון".
מלמדת ג'אגלינג למתחילים ומתרגלת ג'אגלינג,מתיחות מרידיאנים וצ'י קונג בים.